בטח נתקלתם במילים האנגליות "beg" ו- "plead" – שתיהן מתארות בקשה נואשת, אבל יש ביניהן הבדל משמעותי. "Beg" מצביעה על בקשה נואשת מאוד, לעתים אפילו מביכה, לעתים קרובות תוך התחננות וירדה בערך עצמי. לעומת זאת, "plead" מתארת בקשה נואשת יותר רשמית ודרמטית, היא מבטאת תחושה של עוצמה ורגש עז, אך לאו דווקא בהכרח ירידה בערך עצמי. ב"plead" יש משום ניסיון לשכנע, להניע את האדם שאליו פונים לשנות את דעתו.

בואו נסתכל על כמה דוגמאות:

• Beg: "I begged him to forgive me." (בגלל מה שעשיתי, התחננתי לו שיסלח לי.) המשפט הזה מדגיש את מצב הנחיתות של הדובר ואת בקשתו הנואשת לסליחה.

• Plead: "She pleaded with the judge to show mercy." (היא התחננה בפני השופט שירחם עליה.) כאן, הדגש הוא על הדרמה ועל הנסיון לשכנע את השופט. היא מנסה להשפיע על דעתו בעזרת רגש עז, אבל באופן רשמי יותר מאשר "beg".

• Beg: "He begged for a second chance." (הוא התחנן להזדמנות שנייה.) הוא מראה חוסר אונים ונואשות.

• Plead: "They pleaded their case before the council." (הם הגישו את טענותיהם בפני המועצה.) כאן ה"plead" יותר פורמלי ומתייחס להגשת בקשה רשמית ודרמטית.

ההבדלים ניכרים גם בבחירת המילים המשמשות לצד הפועל. לרוב, "beg" ישולב עם מילים כמו "desperately" (בנואשות), "earnestly" (בכנות רבה) או "humbly" (בענווה). לעומת זאת, "plead" ישולב לעתים קרובות עם "passionately" (ברגש), "urgently" (בדחיפות), או "vehemently" (בעוצמה).

Happy learning!