באנגלית, המילים "verbal" ו- "spoken" נראות דומות, אבל הן לא תמיד ניתנות להחלפה. "Spoken" מתייחס לדברים שנאמרים בקול רם, בשיחה או בהרצאה. "Verbal", לעומת זאת, רחב יותר, וכולל גם דברים שנאמרים בקול וגם דברים כתובים. ההבדל המרכזי הוא ש-"verbal" מתמקד בצורת התקשורת המילולית עצמה, ללא קשר לאמצעי השימוש בה.

לדוגמה, "He gave a spoken presentation" (הוא נתן מצגת מדוברת) מתייחס למצגת שנאמרה בקול. לעומת זאת, "He gave a verbal agreement" (הוא נתן הסכמה מילולית) יכול להתייחס להסכמה שנאמרה בקול או להסכמה שנכתבה, אבל היא עדיין תקשורת מילולית. השימוש ב-"verbal" מראה שמדובר בהבנה משותפת שהושגה דרך מילים, ולא דרך פעולות או סימנים.

דוגמה נוספת: "The instructions were given verbally" (ההוראות ניתנו בעל פה) יכול להתייחס להוראות שניתנו בקול, אבל גם להוראות שניתנו בצ'ט או במייל. "The instructions were given spoken" (ההוראות ניתנו מדוברות) לא היה נשמע טבעי באנגלית, כי בדרך כלל אנחנו משתמשים ב-"spoken" רק לדברים שנאמרים בקול, ומיועדים להישמע.

לכן, כשאתם רוצים להתייחס לדברים שנאמרים בקול בלבד, השתמשו ב-"spoken". אבל אם אתם מדברים על תקשורת מילולית בכל צורה שהיא, "verbal" הוא הבחירה המתאימה.

Happy learning!